סביבה | סביב בראשוב
המצודה | כנסייה מבוצרת הרמן
תיאור קצר: יש לה היסטוריה של למעלה מ-800 שנה והיא אחת הכנסיות השמורה ביותר ב-המדינה של בארסי, ההצהרה הראשונה הייתה בשנת 1240. הבנייה מורכבת מהמבצר-הכנסייה ומהביצור, שני אלמנטים חשובים.
אומרים שלמרות שהותקפה ונצורה פעמים רבות, היא מעולם לא נכבשה.
ההיסטוריה של המבצר קשורה לנוכחותם של האבירים הטבטונים ב-המדינה של בארסי ב-פלדיוארה, פרג'מר, רשנוב או Sânpetru, בשנת 1240 כאשר מלך הונגריה בלה הרביעי הציע את היישוב לנזירי המסדר הציסטרציאני.
כנסייה אוונגליסטית מבוצרת במבצר הרמן
כנסיית המבצר נבנתה במקור כבניין בזיליקה עם 3 ספינות אבל שהפכה לסגנון גותי במאה ה-15. כאן יש 7 מגדלי הגנה ואחד עם מגדל פעמונים, ועל הגג הוצבו ארבעה צריחים פינתיים המעידים על העובדה שליישוב יש זכות לתת ולבצע את עונש המוות.
פנים הכנסייה הטרוגני למדי, כך שמלבד האלמנטים הציסטרציאניים (החלונות עם ארבע אונות מנוקבות מעל אלו בקשת השבורה) נשמרים גם מספר אלמנטים מתקופות שונות אחרות. הספינה המרכזית, מכוסה במקור בתקרה, הוקמרה ב-1595, לאחר שריפה שהרסה הן את הקומונה והן את המצודה. הבטחונות היו במקור קמרון צולב, וקשת הניצחון החצי-עגולה הפכה לקשת שבורה עם קמרון הספינה. בצד המזרחי יש שער יפהפה עם חיבוק קשתות גותי מאוחר עם שלוש אונות. המקהלה שומרת על הקמרון הצלב המקורי, ועל האפסיס חצי כוס.
הכנסייה ניחנה בעוגב בסגנון הבארוק עם 19 רגיסטרים במאה ה-18 (מאת קרל איינשנק ויוזף נאג'י), כאשר נבנה גם המזבח (פרנץ אברהרד), אך היא עדיין משמרת עקבות של הבזיליקה הרומנית באפסיס החצי עגול. , אבל גם בחלונות המקוריים עם עקבות של ציורי קיר. פנים הכנסייה מעוטר בשטיחים מזרחיים, ואת הספסלים במוטיבים פרחוניים. הדוכן מחובר ישירות לקיר, ללא גישה דרך גרם מדרגות חיצוני, אלא דרך הקודש. בכנסייה המבוצרת עדיין מתקיימים שירותים מדי שבוע, כך שהספסלים עומדים בתור כאילו היו בבית הספר מחכים למאמינים.
בתחילה היו לצד המקהלה שתי קפלות ציסטרציאניות שנועדו לתפילת הנזירים, אך במאה ה-15 הפכה הקפלה הצפונית לקודש. זוהי עריסה מקומרת עם חדירות וצלעות טרקוטה. הכספת מתנשאת מגבונים בצורת ראשי גברים עם שפם ונשים עם פיות פעורים. נראה היום רק בשברים, על הקירות האורכיים של הספינה, אך גם על המזרחי, הפרסקו כיסה את כל הכנסייה עד מיד מתחת לתקרה.
הפורטל הראשי נמצא בחזית המערבית והוא עשוי בסגנון גותי מאוחר.
בחלקו האחורי מצויר סמל הקרבה על רקע כחול קובלט, השקנאי מאכיל את צאצאיו בבשרו. מצד אחד ומצד שני של הפורטל מנותקים שני צריחים בצורת סקסזיום, הן מבפנים והן מבחוץ, המאכלסים את המדרגות הלולייניות המובילות אל הטריבונות. במאה ה-15 היה לקהילה ניסיון להפוך את הבזיליקה לסגנון גותי, אך העבודה לא נמשכה מעבר לקומה העליונה של מגדל הפעמונים, שעם 32 המטרים שלו הפך לגבוה ביותר ב-המדינה של בארסי.
ביצורים חיצוניים
הביצור המקיף את הכנסייה מורכב מקורדון משולש של וילונות קונצנטריים ונבנה במאה ה-15. החומה החיצונית בגובה 4.5 מטר הייתה תפקידה להגן על בסיס המתחם ובמקביל קבעה את גבול החפיר במים שהקיפו את המצודה. החומה הפנימית מכוסה בכביש שעליו שמרו השומרים של אז מפני האויבים. גובהו היה 12 מטר.
חלק מההיסטוריה של הכנסייה אבד במהלך מלחמת העולם הראשונה כאשר, עקב הצורך במתכת לייצור נשק, הפעמונים נמסו. ב-1923 וב-1925 הם הוחלפו. הפעמון היחיד שלא נגע בו היה זה שעל מגדל השער.